פס"ד בעניין תשלום חוב חברה בידי ערב

עסקינן בתובענה אשר החלה בסדר דין מקוצר, בו תבע הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (להלן: "התובע") את מר אלי אהרון (להלן: "הנתבע") בסכומי כסף שונים בגין ערבותו לחברה בשם אור אתרי בנייה בע"מ.

כתב התביעה כלל בחובו תביעת חוב, נכון ליום 28.10.01, על סך 4,820,856 ש"ח בהתאם לפירוט הבא:

א.         סך של 2,122,987.21 ש"ח בגין יתרת חובה בחשבון חח"ד עסקי נכון ליום 28.10.01.

ב.         סך של 1,019,564.49 ש"ח בגין יתרת הלוואות נכון ליום 26.10.01.

ג.          סך של 1,678,304.68 ש"ח בגין שערוך ערבויות בנקאיות נכון ליום 26.10.01.

כנגד תובענה זו הוגשה בקשת רשות להגן וכן בקשה למחיקת כותרת, זאת מן הטעם כי הנתבע טען לחוסר כשרות התובענה להתברר בסדר דין מקוצר. בקשה אשר נדחתה במסגרת החלטתו של כב' הרשם א. שדה כתוארו דאז, וכן, טענות אשר נוגעות ההגנה, שעיקרן, מחלוקת באשר לערבויות הבנקאיות אם יש לגבותן אם לא כחלק מהחוב של הנתבע כלפי הבנק.

כב' הרשם שדה בהחלטה ארוכה ומנומקת החליט בסופו של יום אם כי מבין השיטין עולה שלא בהיסוס רב, ליתן רשות להתגונן על חלק מהחוב, תוך שהוא מחייב את הנתבע בתשלום של סך מליון ש"ח אשר על פי הרישומים שולם כשהוא משוערך ליום התשלום.

עתה באים בפניי הצדדים, ולאחר הסכמה דיונית ופסק דין ינתן בדרך של סיכומים בכתב, ומבקשים את יומם, ואת פסק דינם, זאת לאחר שבמהלך כתיבת פסק הדין, התבקש בית המשפט להפסיק את כתיבתו זאת מאחר והצדדים עצמם היו במו"מ על מנת לנסות לסיים את הפרשה בינם ובין עצמם.

מאחר ולא קיבלתי כל אינדיקציה לכך כי הצדדים הגיעו להסדר ביניהם, אין לי אלא ליתן פסק דין.

אעיר תחילה כי גם אם קיימת מחלוקת אישית בין עוה"ד מצפה אני לכך כי ב"כ הצדדים עצמם לא יהיו צד להליך  אלא כידו הארוכה של בית המשפט וכקציני בית המשפט והעקיצות המיותרות אשר הוחלפו במהלך הסיכומים ובמהלך הדיונים, נראות כמיותרות ולא מכבידות את עושיהן.

לגופו של עניין

עיקר טיעוניו של התובע.

א.         בהחלטת כב' הרשם א. שדה מיום 6.11.02, העניק כב' הרשם רשות מצומצמת ביותר להתגונן מתוך שלל הטענות כך לדבריו בבקשת רשות להתגונן, זאת אך ורק לגבי האמור בסעיף 8 לתצהירו של מר רוזין "כי מסכום החוב יש להפחית סך של 1,750.000 ש"ח בגין ערבויות שחולטו".

ב.         בנסיבות אלה לא נותר לתובע אלא להביא ראיות לכך כי התביעה הוגשה לאחר הפחתת סכום הערבויות שחולטו, והכל כמפורט בתצהיר העדות הראשית מטעם התובע אשר הצדדים ויתרו על חקירתם.

ג.          במהלך הדיונים והסיכומים העלה הנתבע טענת הגנה אשר לא היה לה זכר, במסגרת בקשת רשות להתגונן, כך לדידו. תצהירו של מר רוזין נועד להוכיח "כי מהחוב הכולל יש להפחית את שיעור הערבויות הבנקאיות שהעניק הבנק לטובת צדדי ג' לבקשת החברה החייבת, כאשר כביכול טרם הוגשו, (ולא אלה שניתנו לתובע מאת צדדי ג' באמצעות הנתבע, הם הערבויות שסכומם טען הנתבע כי יש להפחית מהחוב הכולל....)".

על כך הוסיף מר רוזין, והצהיר אודות הבטחונות הנוספים שבידי התובע והבטחת החוב הכולל אותם יש להפחית.

עיקרי טענותיו של הנתבע.

א.         מרכיב חוב החברה אור אתרי בנייה בע"מ הנטען בכתב התביעה בסך 4,820,856 ש"ח לא הוכח על ידי התובע.  מרכיב זה לא הוכח משום שהתובע לא הצליח להוכיח כי חוב החברה כלל גם ערבויות הבנק וצד ג' בסכום נטען של 1,678,304.

ב.         סכום החוב של הנתבע לבנק כערבותו כגדר שליש מערבותו לבנק מסתכם אך ורק בשליש מחוב החברה, ללא מרכיב ערבויות  הבנק לצד ג', קרי,    1,678,304 -  4,820,856  (לחלק ל-3) שווה לסך של 1,047,517.